1. א. א) התובע הינו בעל משרד אדריכלות ועיצוב פנים ובמסגרת עבודתו, התבקש על ידי הנתבע 1 (להלן:"מר כהן") להכין עבורו הצעת מחיר לתכנון יחידת מזון בקניון והצעה זו הועברה אל הנתבע ביום 13.10.10.
בפגישה שנערכה בין התובע ובין הנתבע 2 (להלן:"מר עומר") הוצגה פרוגרמה לתכנון טוסט בר ובעקבות כך, ביצע התובע מדידה במקום לצורך שרטוט מצב קיים ומר עומר חתם על ההסכם.
בהמשך לכל האמור לעיל, הכין התובע תכנית של יחידת המזון לאישור הנתבעים והתובע התבקש על ידם לטפל בהכנת בקשה לרישוי עסקים על סמך התכנון.
על חשבון העבודה שביצע התובע, העביר אליו מר כהן סך של 6,500 ש"ח בתוספת מע"מ ובהמשך לכך, התקיימה פגישה נוספת בנוכחות מר כהן, ומר בני חליף, מנהל הקניון (להלן:"מר חליף") ובפגישה זו הוצגו התכניות ואושרו בחתימתו של מר חליף ולאחר החתימה נמסרו התכניות למר כהן.
ב) התובע גם הכין בקשה לרישוי עסקים בעיריית חיפה על סמך התכנון שאושר ובהמשך לכך, התקיימה פגישה בין התובע ובין מפקח של משרד הבריאות, אשר בדק התכניות וביקש שימשיכו את התהליך עם עיריית חיפה.
תהליך הטיפול ברישוי הופסק מאחר והנתבעים החליטו לשנות את הפרוגרמה ולהוסיף ליחידת המזון גם מוצרים נוספים - דבר שדרש תכניות בכל פעם מחדש.
ב. לטענת התובע, למרות ששלב הכנת התכניות, המפרטים הטכניים וכתב הכמויות הסתיים ולמרות שכל התכניות נשלחו לנתבעים - החליטו הנתבעים לבטל את הקמת העסק בעקבות הצעה אשר קיבלו ממר חליף ואף קיבלו סכום כסף כדמי פינוי ובסופו של יום, לא שילמו הנתבעים את השכר המגיע לו.
לפי חישוביו של התובע, מגיע לו מהנתבעים סך של 11,000 ש"ח, הכולל בחובו: סך של 7,000 ש"ח כהשלמה להכנת התכניות וסך של 4,000 ש"ח עבור טיפול ברישוי עסקים.
2. מר עומר הגיש כתב הגנה ואילו מר כהן לא הגיש כתב הגנה.
בכתב ההגנה, מכחיש מר עומר את טענותיו של התובע, שכן לדעתו, אין התובע מדייק בתיאור ובהשתלשלות האירועים. בנוסף לאמירה זו, מעלה מר עומר - בין היתר- את הטענות העיקריות הבאות:
א. א) התובע סרב לפעול מול משרד הבריאות לקבלת ההיתר המתאים, שכן התובע הבחין שטיפול זה הוא טיפול מיוחד, הדורש זמן והתמחות מיוחדת מול הגורמים במשרד הבריאות ורישוי עסקים ולכן, ביקש התובע מהנתבעים למצוא "מאכר" שיטפל בנושא ולכן גם תמחר זאת בנפרד.
ב) בפגישה שנערכה בקניון נאמר לתובע במפורש, שללא אישור של משרד הבריאות בכתב ולא בע"פ לא תהא אפשרות להתקדם והתובע סרב לבצע את הפעולה מול משרד הבריאות.
לתובע הובהר, גם בפגישה וגם בשיחה טלפונית, שהפרויקט מושהה ושאין בשלב הזה להתקדם עד להודעה אחרת, אך התובע בחר שלא להתייחס.
ג) התובע לא העביר בזמן את התכניות וללא אישור משרד הבריאות לא ניתן היה להתקדם מול מר חליף בחתימת חוזה סופי וכתוצאה מכך, נגרם לנתבעים נזק.
בעצם, התובע כלל לא ביצע עבודה כלשהי לעניין רישוי עסקים ולכן לא מגיעה לו התמורה המבוקשת.
3. א. בתיק זה התנהל דיון ביום 12.1.12 ומי מהנתבעים לא התייצב ולכן לאחר ששמעתי את התובע ולאחר שעיינתי במסמכים שצרף התובע לכתב התביעה, ניתן פסק דין המחייב את הנתבעים, באופן סולידרי, לשלם לתבוע 9,000 ש"ח - ולא הסכום שתבע בכתב התביעה.
ב. ביום 18.1.12 הגישו שני הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין ולקיום משפט חוזר - כל אחד מסיבותיו הוא. בקשות הנתבעים הועברו לתגובת התובע ובתגובתו התנגד התובע לביטול פסק הדין, תוך הבאת נימוקיו להתנגדות זו.
ג. א) לאור הבקשות שהוגשו על ידי הנתבעים ולאור תגובת התובע, קבעתי את הבקשה לביטול פסק דין לדיון בפני הצדדים וביום הדיון - 11.3.12- הסכים התובע, בהגינותו- לבטל את פסק הדין ולשמוע את המשפט מחדש.
ב) ביום הדיון בבקשה לביטול פסק הדין, התייצב מר עומר ואילו מר כהן זלזל לאורך כל הדרך בתביעה שהוגשה נגדו, שכן עד יום הדיון לא הגיש כתב הגנה ולאחר שהוא הגיש בקשה ל"משפט חוזר" ולמרות שהודע לו מועד הדיון בבקשה - אף לא טרח להתייצב לדיון, כשם שלא התייצב לדיון הראשון של יום 12.1.12 ולפיכך, החלטתי לבטל את פסק הדין נגד מר עומר ולהשאיר את פסק הדין על כנו נגד מר כהן, אשר לא הראה כל התעניינות בתביעה שהוגשה נגדו.